לרדת בגדול 4 
שמן נשאר שמן? מתמודדי העבר חוזרים לביקור  

שמן נשאר שמן? מתמודדי העבר חוזרים לביקור

 
לרדת בגדול 4 |
 

מתמודדי העונות הקודמות בחשיפה מיוחדת: על התהליך והשינוי הגדול שעברו, ההתמודדות שאחרי התוכנית וסודות מהדיאטה שלהם. וגם: איך לאכול מזון ולא אוכל, ואיך מוצאים עבודה שתעזור לשמור על המשקל

 
 
 
 
 
 
 
 
 

פאוזי סעיד- פיינליסט עונה 1

 
לשמן אסור להיות רעב. פאוזי אז והיום
 לשמן אסור להיות רעב. פאוזי אז והיום   צילום: מהאלבום המשפחתי 
 
 

פאוזי הגיע לעונה הראשונה של לרדת בגדול במשקל 128.7 ק"ג. הוא הודח בשלב מוקדם, אך נלחם וחזר לגמר. פעם הכי חשוב לפאוזי היה לרצות את סבתא ולכן לא הפסיק לאכול. שנתיים אחרי התוכנית פאוזי מאוד השתנה, והוא יודע להגיד 'לא'. היום הוא עומד מול המראה זקוף וגאה.

 

פאוזי מספר איך הוא מצליח לשמור על המשקל:

 

רוב האנשים שסובלים מבעיות של עודף משקל הם אנשים שהמוח שלהם לא נמצא במקומו הטבעי- אלא נמצא בקיבה. אנשים מתרגלים לחשוב דרך הקיבה. קשה להתמודד מול הפיתויים ולהגיד לא או לאכול חצי מנה. אני עשיתי את ההפרדה המוחלטת בין המוח שלי ובין הקיבה. המוח נועד כדי  לחשוב. אני גם כל הזמן מקפיד לא להיות רעב, כי הבנתי שאם אהיה רעב לא יהיה לי כושר החלטה. עד היום אני דואג כל הזמן לאכול מסודר, אחרת אני פשוט אתנפל על האוכל.

 

המהפך הוא מהפך קיצוני מחיים שמנים לחיים יותר קלים. השינוי הוא עצום, אין לתאר, זה פשוט להיוולד מחדש. לאחר התוכנית התחלתי לעסוק במלצרות. אבל מהר מאוד הבנתי שהעבודה הזאת לא מתאימה לי, כי זה אומר שאני צריך להתעסק במה שאני אוהב כל כך- באוכל. עם הזמן התחילו לפנות אלי אנשים, בעיקר הורים לילדים עם בעיות של עודף משקל, וביקשו שאני אנחה את הילדים ואעזור להם לרדת במשקל. מהעזרה והעבודה הזו קיבלתי סיפוק גדול. זהו שילוב בו מצד אחד אני עוזר לאנשים ורואה את ההתקדמות שלהם ורואה אותם יורדים במשקל, ומצד שני העבודה הזו שומרת עלי רזה. כשאתה מדריך אנשים, אז כל הזמן מסתכלים עליך, וככה אין מצב שתעלה במשקל. הבנתי שזו העבודה הכי משתלמת- אני עוזר לאחרים והם שומרים עלי.

 

אני שונא את האובססיה לספורט. אנשים מתחילים לעשות דיאטה ומיד נרשמים לחדר כושר ואז אחרי שבועיים אין להם כוח. אני מאמין בספורט הנאתי, ספורט שהוא כיף- משחק כדורגל עם החבר'ה, הליכה לקניון או בתוך הקניון, ללכת בטיילת. צריך לעשות פעילויות שיש בהם גם תנועה, להתרגל לתנועות במהלך היום. אני כמובן לא פוסל ספורט, אלא ממליץ לעשות דברים שהם כיפים.

 

בכל ארוחה אני מקפיד תמיד שיהיה ירק, או סלט או מרק, ירק שמנפח את הקיבה. זה אלף בית מבחיתי, שתמיד יהיה ירק על השולחן. עוד משהו שמאוד חשוב זה תמיד לשתות מים לפני ארוחה. את המילה אסור צריך למחוק מהלקסיקון של הדיאטות. אם בא לך עוגה אז אתה צריך לאכול ביס או שניים, אם בא לך משהו מתוק תאכל שני ביסים, זה עדיף מאשר לדפוק עוגה שלמה אחר כך כשאתה רעב. וזה הכי חשוב לזכור - לשמן אסור להיות רעב.

 

למתמודדים החדשים אני רוצה להגיד לא לשכוח בשביל מה באתם- כדי לרדת במשקל. לא להתאבד על הירידה במשקל, לא להעמיט מידי באוכל כי אז יגרום לכם לעלות חזרה במשקל מהר מאוד. צריך להישמע להוראות המאמנים גם באכילה וגם באימונים. להיות ממושמעים לתפריט של האוכל.

 

 

צביקה הילף- זוכה עונה 2

יש דרך, אבל אין קיצורי דרך. צביקה אז והיום
 יש דרך, אבל אין קיצורי דרך. צביקה אז והיום   צילום: לרדת בגדול 2 
 
 

צביקה הגיע לעונה השנייה של לרדת בגדול במשקל 124.3 ק"ג, וזכה בתואר היורד בגדול של העונה. נישואיו המוקדמים גרמו לו להזניח את עצמו. הוא הגיע לתוכנית כאדם עם המון תסכולים, בעל דימוי עצמי נמוך מאוד עם מטרה אחת- להציל את החיים שלו. אחרי התוכנית חזר צביקה בן אדם אחר, עם ביטחון עצמי בשמיים ואפילו הקים עסק עצמאי משלו.

 

צביקה מספר איך הוא שומר על המשקל:

 

הרבה שואלים אותי איך אני מצליח להתמודד ביום יום. המסר שלי הוא שאני כבר לא מתמודד- אני חי חיים אחרים. הסתבר לי שכל הקטע של השמנה ואוכל בכלל לא קשור לאוכל עצמו, אלא לבעיות האישיות שלנו עם החיים שלנו, ועם הדרך והכיוון שאנחנו לוקחים אותם. אני הייתי במקום השמן, ולכן יש לי את הזכות להגיד את זה. חשוב להבין, ההשמנה והאוכל שייכים לתחושות ולמצבי הרוח שלנו, ולאן אנחנו לוקחים אותם ואת עצמנו בחיים שלנו. היום אני לוקח את החיים שלי למקומות אחרים. היום אני חושב כבר לא חושב כמו בן אדם שמן, לכן אין לי התמודדות, אלא יש לי חיים אחרים. כשאני כועס אני הולך לשפת הים, כל מה שהייתי פעם- אני שניתי.

 

אני שומר על המשקל שלי בקנאות. עוד שאלה ששואלים אותי הרבה היא איך הצלחת לשמור וכולם עלו במשקל? אני אומר שיש דרך, אבל בהחלט אין קיצורי דרך. הדרך נעה מבפנים, מתוך עצמך. ביום שלמדתי שאני חייב לאהוב ולשים את עצמי במקום הראשוןן בחיים שלי- משם התחלתי. ביום שהבנתי שהאוכל הוא אמצעי ולא מטרה. אני אוכל היום כמו שצריך, אני עושה ספורט פעמיים בשבוע ולא יותר, החיים מחייכים אלי ואני מחייך אליהם. חשוב כל הזמן לדבר על הרגשות והתחושות שלנו. יש דרך צריך רק למצוא אותה.

 

אני רץ פעמיים בשבוע 25 ק"מ. אני התחלתי בהליכות של 100 מטר ואחר-כך 500 מטר ואחר כך 1000 מטר, ואז התחלתי לרוץ. לאט לאט אתה לומד להבין את הגוף שלך, לאכול מזון ולא לאכול אוכל. יש הרבה מאכלים טובים שהם בריאים. לא צריך את הבצקים הכבדים שמתעכלים לאט ולכן נשארים אצלנו.

 

האוכל שלי היום הוא סביב דגים, מה שלא אכלתי פעם. כמובן דגים בתנור ובגריל ולא בשמן מטוגן. אסור בשום אופן להכניס שמן מטוגן לגוף בכל צורה שהיא. לא לאכול פיתות ובגטים אלא לחם מקמח מלא, ובכל ארוחה לאכול הרבה ירקות - טריים או מאודים. כל אחד שימצא את הירק שהוא אוהב ויוסיף אותו לתפריט. חשוב לשתות הרבה מים ולא משקאות מתוקים. והכי חשוב- לא לגעת בג'אנק פוד- כל מנה שווה לארוחת מלכים, אבל אסור להפוך את זה לשגרה.

 

 

רחלי אוריין- הגיעה לחצי הגמר של עונה 3

ללכת לכל מקום ברגל. רחלי אז והיום
 ללכת לכל מקום ברגל. רחלי אז והיום   צילום: מהאלבום המשפחתי 
 

רחלי הגיעה לעונה השלישית של לרדת בגדול במשקל 126 ק"ג, והגיעה לשלב חצי הגמר. האוכל האהוב עליה היה כל דבר מוקרם. החלום שלה הוא לעשות צניחה חופשית ולפתוח עסק עצמאי.

 

רחלי מספרת איך היא מצליחה לשמור על המשקל:

 

מבחינתי אחרי כל הניסיונות והדיאטות הבנתי שמי שמכירה אותי הכי טוב בעולם זו אני. אז אני פשוט אוכלת מה שבא לי ומתי שבא לי, אבל מקפידה מאוד על כמויות. ברור שבתור בחורה ששקלה 126 קילו אני אכלתי ואהבתי אוכל טוב ומשמין, הרי לא סתם הפכתי לענקית. היום אני ממשיכה לטעום ממה שאני אוהבת אבל במידה.

 

הדבר הכי חשוב הוא שאני עושה המון ספורט- אני הולכת המון ברגל. אנשים אומרים עלי: "הנה הבחורה שהולכת הכי הרבה במגדל העמק". במקום להזמין מונית או לקחת אוטובוס אני הולכת לעבודה ברגל, הולכת לקניות ברגל, והמרחקים במגדל העמק הם רחוקים כי יש פה הרבה איזורי תעשיה. בנוסף להליכות אני מתאמנת במכון כושר כמה פעמים בשבוע בעיקר בשביל השרירים ולחזק את הגוף. ככה אני גם שומרת על המשקל וגם אוכלת ונהנית. אז נכון שאני לא הופכת לדקיקונת, אבל אני כן יורדת- ואוכלת.

 

ההמלצה שלי היא לא  לחשוב על דברים שאסור לאכול, אלא על דברים שמותר לאכול. כשבן אדם חושב על האין הוא מיד יחפש את היש. אני לא אומרת על שום דבר שאסור לי לאכול, אלא על מה שכן מותר לי. התפריט שלי לא מורכב מעשבים, אלו דיאטות בהן רוב האנשים נשברים. אוכל זה מזון לנפש לא רק לגוף, אנשים שחושבים על מה שאסור נכנסים לדיכאון ומוותרים על הכל , ככה הם נופלים בדיאטות.

 

למתמודדים החדשים אני מאחלת שיהנו ויתמכו ויחזקו אחד את השני כל זוג, שיתמידו ולא ישברו. מותר לבכות, מותר להישבר, אבל מכל שבירה לקחת את הכוח ולתת את הפוש. לזכור לא רק להילחם לא על האוטו, אלא להילחם על החיים. להשאיר את החיים השמנים מאחור.

 

 

יוסי פריימן- עונה 3

הכי חשוב להמשיך עם הספורט. יוסי אז והיום
 הכי חשוב להמשיך עם הספורט. יוסי אז והיום   צילום: מהאלבום המשפחתי 
 

יוסי הגיע לעונה השלישית במשקל 128.9 ק"ג. לפני התוכנית אהב לערבב יחד ביסלי, במבה וצ'יטוס ולאכול הכל יחד עם שמנת. יוסי עובד כאומן קעקועים, ומעיד על עצמו שחייו השתנו בעקבות התוכנית.

 

יוסי מספר איך הוא מצליח לשמור על המשקל:

 

גם היום ההתמודדות עדיין קשה. אני מצליח לשמור על המשקל, אבל לא כמו שהייתי רוצה. צריך להבין שהשמן תמיד נשאר שמן. אנחנו בתור שמנים אוהבים לאכול, בראש שלי אני תמיד אשאר שמן, כשאני רואה אוכל אני רוצה לאכול ואוהב לאכול. אבל היום אני מבין שהכי חשוב להמשיך עם הספורט. תמיד אומרים שמתאהבים בספורט, ואני באמת התאהבתי, אבל ביומיום של עבודה ולחצים קשה להתמיד ולפנות זמן. פעם הייתי רץ פעם ביום, היום יוצא לי פעמיים שלוש בשבוע.

 

אני נגד השיטה של הרעבות. מבחינתי השיטה היא כן לאכול, אבל אחרי זה לקחת את עצמך בידיים. אם יום אחד נהנת, אז יומיים אחר-כך תשמור טוב ותעשה הרבה ספורט. אם אתה עושה הרעבות בסוף תתפוצץ. אם אתה כן מרשה לעצמך לאכול גם דברים שאתה אוהב אז הפיצוץ לא יגיע.

 

למתמודדים החדשים אני ממליץ בעיקר לא להשתגע, ולא להפסיק לאכול. השיטה הממולצת מבחינתי היא לעשות כמה שיותר ספורט, ופעם בשבוע לאכול משהו שאתה אוהב.

 

 

בואו לראות איפה מודחי העונה החדשה נמצאים היום

 
 
 
 
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by